זה לא התחיל בך
- hilagabay
- לפני 4 ימים
- זמן קריאה 3 דקות
- כמה מילים על קונסטלציה משפחתית -
לכולנו יש מטענים מהעבר שאינם שלנו. דברים שאנחנו סוחבים עלינו, שגדולים עלינו ומעיבים על החיים שלנו. זה יכול להיות סימפטום פיזי, זו יכולה להיות תקיעות בתחום מסוים, זה יכול להיות מערכת יחסים קרובה שמאתגרת אותנו, או כל דבר שדומה לזה.
לפי גישת הקונסטלציה המשפחתית, שפיתח ברט הלינגר, הרבה מהדברים הללו, הם בעצם ביטוי בהווה לדברים שקרו הרבה לפני שנולדו. כך למשל, אירוע טראומטי שהתרחש בשושלת, סיפור שלא הושלם, סוד שלא התגלה – מקבלים ביטוי בתופעות כאלה ואחרות אצל הצאצאים של אותה השושלת. המערכת המשפחתי שלנו ממשיכה "לאחוז" בטראומה, משחזרת אותה דרך ביטויים בהווה ובכך מבקשת הכרה וריפוי.
המודעות או ההבנה שלא הכול התחיל בנו ושיש דברים שעברו אלינו במעין "תורשה" מהשושלת שלנו, יש בה גם הקלה מסוימת (בנטל או באשמה) אבל גם אחריות (לריפוי). ממש כפי שאומר המשפט "הפצע לא נוצר באשמתך, הריפוי הוא באחריותך".
הקונסטלציה המשפחתית יודעת לתת מענה למבקשים לייצר תהליך של ריפוי למערכת המשפחתית ובכך להביא לעצמם ריפוי גם ברמה האישית.
~~~ תהליך הטיפול או הריפוי הקונסטלטיבי מתייחס בעיקר ל-4 עקרונות מנחים:
העיקרון המערכתי - התייחסות לאדם כחלק מערכת – כחלק משושלת משפחתית שלמה, או כחלק מארגון (בהנחה שמדובר בהתערבות ארגונית). ההנחה הטיפולית היא כי החזרת האיזון למערכת, תביא לרגיעה וריפוי גם ברמת הפרט.
עיקרון הסדר – למערכת המשפחתית (או הארגונית) יש את הסדר הטבעי שלה. מי בא קודם למערכת? לפי סדר ההגעה למערכת, נוצרת גם ההיררכיה הטבעית. הורה בא לפני ילד, האישה הראשונה קודמת לאישה השנייה, האם הביולוגית קודמת לאם המאמצת, וכך הלאה... כשעיקרון הסדר מופר, המערכת אינה מאוזנת והתופעות בהתאם.
עיקרון השייכות וההכרה בקיים – לפי עיקרון זה, חשוב כי כל חלקי המערכת יקבלו מקום, תחושת שייכות והכרה בהיותם חלק מתוך המערכת. כאשר משהו או מישהו הוצא מהמערכת ואינו מקבל הכרה, מכל סיבה שהיא, המערכת אינה מאוזנת. כחלק מעיקרון זה, עולה גם החשיבות לתת הכרה לכל מה שקיים בתוכנו, גם לחלקים שאנחנו פחות מקבלים או אוהבים בעצמנו, או לרגשות ולתחושות שפחות היינו רוצים להרגיש או לחוש. להכול יש מקום.
עיקרון האיזון והנתינה – מערכת מאוזנת ובריאה היא מערכת שבה כל חלק גם מקבל וגם נותן לתוכה. עיקרון זה רלוונטי במיוחד כאשר מדובר במערכת יחסים, כמילותיו של הלינגר: "מערכת יחסים לא תשרוד לאורך זמן, אם הנתינה והקבלה לא יהיו מאוזנים".
~~~
אז איך מתרחש בפועל תהליך ריפוי קונסטלטיבי או כל התערבות קונסטלטיבית באשר היא?
שלב האבחון
בשלב הראשוני, המנחה (כך קרוי המטפל בגישה) מאפשר לסיפור של המערכת להתגלות, כפי שהוא, על-ידי העמדה של ייצוגים פיזיים (חפצים, בדים, קריסטלים, קלפים ו/או אנשים). בשלב זה, ניתן להתבונן על התמונה המערכתית המתקבלת, על הקומפוזיציה שנוצרה ועל המיקום והיחס של כל אחד מ"חלקי" המערכת, בפני עצמו וביחס לשאר. מעבר לכך, העבודה הקונסטלטיבית מתבססת במידה רבה על תחושות ורגשות ועל כל מה שקורה ועולה במרחב (כלל התופעות הפנימיות והחיצוניות). התחושות והתופעות המתרחשות מספקות למנחה סוג של "מידע" על המערכת והסיפור שלה ומרמזות על המשך הכיוון הטיפולי... התחושות (ואיתן המידע) יכולות אומנם לעלות מעצם ההתבוננות מ"בחוץ" בייצוגים, אך ברוב המקרים תעשה פעולה או התכווננות שמאפשרת התחברות בכל פעם לייצוג אחר וקבלת הפרספקטיבה והסיפור מנקודת מבטו ומתחושותיו. כאן, יש הבדל בין קונסטלציה פרטית, שבה נוכחים רק המנחה והמונחה (כך נקרא המטופל בגישה זו), לבין קונסטלציה קבוצתית, שבה משתתפים אנשים נוספים, מלבד המונחה:
בקונסטלציה פרטית, המנחה יבקש מהמונחה לחוש מה עולה בתוכו כאשר הוא מניח את כף ידו או נעמד על כל אחד מהייצוגים (בכל פעם על ייצוג אחר). (העמידה תתאפשר כמובן רק כאשר מדובר בייצוגים "שטוחים" כדוגמת בדים או קלפים המונחים על הרצפה).
בקונסטלציה קבוצתית, חלק מהמשתתפים ישתתפו כנציגים פעילים של חלקים שונים במערכת (תוך שהם נכנסים באופן מוצהר בתור הייצוג למרחב) וחלקם ישמשו כ"עדים" לתהליך (אלו לרוב יהוו חלקים נוספים במערכת שלא נכנסו לתהליך באופן מוצהר). במקרה זה, הנציגים האנושיים ידווחו מדי פעם לגבי התחושות, הרגשות והמחשבות העולים בהם, ביחס לעצמם וביחס לשאר הנציגים במרחב.
שלב ההתערבות
תחילה, מאוד חשוב לומר, כי לעתים קרובות, עצם ההנחה של החלקים של המערכת במרחב, היכולת לתת להם ייצוג – במובן של נתינת מקום והכרה – היא זו שמאפשרת את הריפוי יותר מכל. לא תמיד חייבים "לגעת", לשנות או להזיז, מספיק להתבונן ולתת הכרה לקיים.
תפקיד המנחה בשלב זה, לעניות דעתי, הוא בעיקר לאפשר לסיפור להמשיך ולהתגלות ולתנועת הריפוי הטבעית שרוצה לקרות – להשלים את עצמה.
התערבויות יותר "מובנות" של המנחה יהיו לרוב בהתאם לעקרונות שהוזכרו קודם לכן:
- החזרת הסדר הטבעי למערכת
- מתן שייכות, הכרה ומקום לחלקים שהוצאו מהמערכת.
- החזרת האיזון שבין קבלה לנתינה במערכת.
~~~ רוצים ללמוד ולהכיר יותר לעומק את שיטת הקונסטלציה המשפחתית ולהכניס אותה לחיים האישיים והמקצועיים שלכם? לפרטים על קורס קונסטלציה משפחתית בשילוב קלפים טיפוליים – כאן.
רוצים לחוות לעבור טיפול קונסטלטיבי פרטני או קבוצתי?
לטיפול קונסטלטיבי חד-פעמי - לחצו כאן.
מוזמנים לשתף אותי במה שפגשתם...
אשמח ממש לתגובות ולשיתופים שלכם ❤️
שלכם,
הילה גבאי, פסיכולוגית, פסיכותרפיסטית אדלריאנית ויונגיאנית ומאמנת מרצה ומנחה סדנאות הכשרה בעבודה עם קלפים טיפוליים
Comments